בנובמבר 1934 רכשה חברת הכשרת הישוב את 'זיכיון החולה' שכלל את האגם והביצות נחום הורביץ, מנהל הזיכיון, תבע לרכוש גם את השטח בין האגם לגבול עם סוריה כדי להבטיח שליטה על החולה. בשנים 1937-1939–רכשה הקרן הקיימת את אדמת דרדרה, כ-1,300 דונם לחקלאות ומרעה.
בחורף 1942 הציעה הקרן הקיימת לחברי חולתה שישבו ללא אדמות ממערב לחולה, לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה בנו מגדל בזלת לביטחון ומזח לסירות, סיקלו שטחים לגן ירק ולמספוא, הקימו רפת, החזיקו עדר צאן ומכוורת, כן הקימו, עבור המתיישבים, אוהלים למגורים, צריף למטבח והקיפו את הנקודה בחומת אבן.
בקיץ 1943 החליט הקיבוץ לבנות את בית הקבע שלו במערב האגם אך המשיך להחזיק בדרדרה עד שיימצא גרעין אחר שיתיישב במקום.
דרדרה הייתה נקודה חשובה בעלייה ב' של הפלמ"ח, מאות ילדים ומבוגרים הגיעו לשם בלילות מסוריה, הושטו בסירות לחולתה ומשם לפנים הארץ.
ב-1946 החליטו המוסדות המיישבים כי גרעין אייל של הנוער העובד, אשר כלל את ההכשרה הראשונה של עולים בפלמ"ח, יחד עם עולים מבולגריה שקיבלו הכשרתם בגבת - יישב בדרדרה. ביולי 1947 העבירו חברי חולתה את דרדרה לחברי אייל. בינואר 1948 פוצץ גשר בנות יעקב בידי ההגנה ובעקבות זאת נסגרה תחנת המשטרה בגשר בנות יעקב, והדרכים היבשתיות לדרדרה נותקו.
בהסכם שביתת הנשק עם סוריה נשארה דרדרה כשטח מפורז בתחום מדינת ישראל. בפועל, הצבא הסורי לא כיבד את הגבולות שנקבעו, דבר שהחמיר את מצבה כיישוב ספר. גרעין אייל עזב את המקום ב1949 והקים את קיבוץ אייל .
באוקטובר 1949 הגיעה למקום הכשרת "הגוברים". הם גרו במקום מספר חדשים ואחר כך עברו להקים את קיבוץ הגוברים, לימים גדות, הם המשיכו לשלוח למקום קבוצות לשמירה בתורנות שבועית עד אפריל 1951. חלק מאדמות דרדרה נמסרו לאיכרי מטולה כפיצוי על אובדן אדמותיהם בעמק עיון.
באוקטובר 1952 עלתה למקום היאחזות נח"ל של נחלאים ד', והמקום נקרא בשם אשמורה. הצטמקות האגם בגין הייבוש הייבוש מנעה הגעה למקום בסירות. צהל, על כן, בנה גשר צף על גבי חביות בסתיו 1953. הגשר מעל האגם נקרא גשר החמישה לזכר חמישה חיילי צה"ל שנהרגו במקום ב-1952בעת פינוי מוקשים כהכנה לעליית ההיאחזות.
במרץ 1954 בוטלה היאחזות אשמורה והמקום הפך למוצב צה"לי. ב-2 ביולי 1958 הופגזה אשמורה על ידי הסורים .במלחמת ששת הימים נערך בקום קרב עקוב מדם, מאז המקום הפך לפארק נופש למטיילים.
סרטון אביב בגליל - קיבוץ דרדרה 1937. הכשרת הגוברים שהקימה את קיבוץ גדות, אבטחה גם את קיבוץ דרדרה בגדה המזרחית של ימת החולה. הקבוצה שהקימה את דרדרה, עברה לייסד את קיבוץ אייל ליד כפר סבא והכשרת "הגוברים" קבלו את דרדרה למשמורת. ייסוד גדות בשנת 1949 לא מנע מהצבא לגייס חלק גדול מכשרת הגוברים, לאבטחת דרדרה. כך מצאו את עצמם חברי ההכשרה מפוצלים בשתי "חזיתות", עד שדרדרה הפכה לזמן קצר להיאחזות נח"ל ואובטחה על ידי חיילים.
קרא עוד
קרדיטים: צלם פרד דונקל, העלה יעקב גרוס
ארבעת נתיבי ההעפלה היבשתית מסוריה ומלבנון
קרא עוד
קרדיטים: מוזיאון הפלמ"ח. "בין הרים וגבולות" youtube
דרדרה, סיפורו של יישוב ממזרח לימת החולה שהגישה אליו היתה בסירה מהמזח בחולתה במערב ימת החולה.
קרא עוד
קרדיטים: יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב, יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן, 1992
המגדל ומבני הקיבוץ לחוף ימת החולה
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
הימים הראשונים של אנשי הגוברים בדרדרה
קרא עוד
קרדיטים: כתבה רבקה גפן, מעדות של איש הגוברים 27.12.2002
הימים הראשונים של אנשי הגוברים בדרדרה חלק שני
קרא עוד
קרדיטים: 27.12.2002 כתבה רבקה גפן מעדות הימים הראשונים של הגוברים בדרדרה
הקשר הסורי ראיון של איני עבדי מעבר דרך דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: לאה ענבל הקיבוץ 15.2.2007
דרדרה מכיוון מזרח, המגדל ומספר מבנים
קרא עוד
קרדיטים: אליהו כהן, ביתמונה, ממזרח מערבה
דרדרה, צילום ממערב לכיוון רמת הגולן
קרא עוד
קרדיטים: פטר מרום, חולתה
דרדרה ממערב מזרחה.
קרא עוד
קרדיטים: פטר מרום
סירה עם אנשים ליד המזח של דרדרה. היאחזות קיבוץ דרדרה בחוף המזרחי של ימת החולה בטרם יובשה התפרק שנות החמישים.
קרא עוד
קרדיטים: ערי גלס בהתיישבות.
צילום מהמגדל מערבה. המזח נראה בגדה המזרחית. יסוד המעלה וחולתה נראות ממול, בגדה המערבית של האגם.
קרא עוד
קרדיטים: ערי גלס.
צילום דרדרה מסירה באגם, מכיוון מערב מזרחה. המזח עם סירות והגדל בולט במרכז
קרא עוד
קרדיטים: ערי גלס בהתיישבות
הגעת אנשים לדרדרה מסירה במזח. האחזות-קיבוץ דרדרה בחוף המזרחי של ימת החולה בטרם יובשה. התפרק שנות החמישים -
קרא עוד
קרדיטים: ערי גלס בהתיישבות
המזח ובו שתי סירות. האחזות-קיבוץ דרדרה בחוף המזרחי של ימת החולה בטרם יובשה. התפרק שנות החמישים - ערי גלס בהתיישבות
קרא עוד
קרדיטים: צלם לא ידוע
הדרדאים נפגשים לראשונה א
קרא עוד
קרדיטים: אורה ערמוני 24.4.2012 על הצפון ברק עלון 822 12.2002_8_הדרדאים 3
הדרדאים נפגשים לראשונה ב
קרא עוד
קרדיטים: אורה ערמוני 24.4.2012 על הצפון
הדרדאים נפגשים לראשונה ג
קרא עוד
קרדיטים: אורה ערמוני 24.4.2012 על הצפון
כמו צמח בר דרדרה א
קרא עוד
קרדיטים: אחיקם משה דוד המגזין 6.6.12
כמו צמח בר דרדרה ב
קרא עוד
קרדיטים: אחיקם משה דוד המגזין 6.6.12
דרדרה לא נשכחה
קרא עוד
קרדיטים: על הצפון 2004_1
דרדרה לא נשכחה 2
קרא עוד
קרדיטים: על הצפון 2004_1
מצגת הסיפור של דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: מייסדי אייל
במים עזים נתיבה דרך החביות מחולתה לדרדרה
קרא עוד
קרדיטים: שמואל צור, עת-מול 251, עמ' 22-25
הקמת אייל
קרא עוד
קרדיטים: פלסטיין פוסט יולי 1947
קרבות דרדרה ?
קרא עוד
קרדיטים: הקיבוץ אפריל 1998 עמ' 25
על גבול הצפון דרדרה (אשמורה) שטחי מטולה 1
קרא עוד
קרדיטים: העולם הזה גיליון 1426 מתאריך 6 בינואר 1965
על גבול הצפון אשמורה שטחי מטולה 2
קרא עוד
קרדיטים: העולם הזה, גיליון 1426 מתאריך 6 בינואר 1965
דרדרה בידינו
קרא עוד
קרדיטים: אתר "נעמוש" שלמה מן, https://naamoush.wordpress.com/2016/10/05/%D7%93%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95/
דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: אמנון לוין, על הצפון, 29 ינואר 2004 עמ' 6
דרדרה הגוברים
קרא עוד
קרדיטים: עזרא כהן
דרדרה הגוברים
קרא עוד
קרדיטים: עזרא כהן
דרדרה הגוברים
קרא עוד
קרדיטים: עזרא כהן
הקרב-על-דרדרה-חטמר-3-וגדוד-33-בלחימה
קרא עוד
קרדיטים: מחקר וכתיבה: סרן אבנר שמואלביץ' (1968), אגף מבצעים המחלקה להיסטוריה, בלמ"ס התשע"ז 2017
סיפורי דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: עזרא כהן, איני עאבאדי, אתר הפלמ"ח, שמואל אביצור
אני כבר השתגעתי לעלות. אמנון לוין על תולדות חולתה, דרדרה, אגם החולה
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן על אמנון לוין באתר נעמוש
דרדרה וגלבינה
קרא עוד
קרדיטים: יעקב משולם קיבוץ אייל, 21.4.2007
דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת לסקוב דרך החביות 1953 דוד בן גוריון דוד לסקוב
דרדרה גשר החמישה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת לסקוב
חברי חולתה עלו על אדמת דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: דבר 14 אוגוסט 1942, ארכיון גדות
בחזרה לאדמות דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: אמנון לוין, מסביב לנקודה, על הצפון, 29 ינואר 2004 עמ' 6, ארכיון גדות
דרדרה ליד מגדל השמירה
קרא עוד
קרדיטים: הכשרת יגור הגוברים דרדרה ליד מגדל השמירה צבי עין אתר מוזיאון הפלמח
יישובים באזור המפורז דרדרה - גבה אל הים
קרא עוד
קרדיטים: על המשמר 22 יולי 1949
דרדרה, על משמר הגבול, יישוב צעיר, מוכה הפגזות, הכשרת הגוברים
קרא עוד
קרדיטים: על המשמר, 3 אוגוסט, 1948, ארכיון גדות
קבוצת חולתה על אדמת דרדרה
קרא עוד
קרדיטים: הארץ, אוגוסט 1942, מתוך עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית אוניברסיטת תל אביב
פרק נשכח בתולדות החקלאות באגן ההיקוות הכנרת
קרא עוד
קרדיטים: מאיה דואני, פרק נשכח בתולדות החקלאות באגן ההיקוות הכנרת, גילון 31 ארץ הכנרת, רשות לפיתוח החולה
מצגת הקרב על דרדרה 1967
קרא עוד
קרדיטים: מחקר וכתיבה: סרן אבנר שמואלביץ' (1968), אגף מבצעים המחלקה להיסטוריה, בלמ"ס התשע"ז 2017
דרדרה, יש אי שם
קרא עוד
קרדיטים: אביתר ליכטמן, בית ספר שדה קשת יהונתן, פורסם ב"שישי בגולן" 17.1.2019
מישאל וסיפור העפלה יבשתית מסוריה דרך דרדרה 1945
קרא עוד
קרדיטים: כרמית גיא, "מישאל – האיש שעשה מה שצריך היה לעשות ולא רץ לספר לחברה", 2020 . . (https://benyehuda.org/read/26528)2022-07-11 בתאריך אוחזר .פרויקט בן־יהודה
דרדרה בסיס יציאה מודיעינית לסוריה
קרא עוד
קרדיטים: חנוך ברטוב, "דדו: 48 שנה ועוד 20 יום: כרך ראשון: ארבעים ושמונה שנה 1925–1973 "2002 . (https://benyehuda.org/read/14704)2022-07-13 בתאריך אוחזר .פרויקט בן־יהודה
אבות ישורון בדרדרה 1948
קרא עוד
קרדיטים: א .צורית,(1995).'שירת הפרא האציל: ביוגרפיה של אבות ישורון .'[גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן־יהודה. נדלה בתאריך 13-07-2022. https://benyehuda.org/read/11667
הובלה ימית מחוסר דרך מעבר פרד על רפסודת גומי לשם העברתו לדרדרה
קרא עוד
קרדיטים: צילום: פטר מרום, ארכיון קק"ל
דרדרה, יעקב שמיר, 2013
קרא עוד
קרדיטים: יעקב שמיר, ביחד וביריבות: הקיבוץ המאוחד ומדינת ישראל 1955-1948 בין "ריאליזם אוטופי" ל"ריאליזם ממלכתי", יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית יד יערי אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה, 2013, ע
מזח עגינה זמני שהותקן לסירות המגיעות לדרדרה, נקודה עברית יחידה בצד המזרחי של אגם החולה. ברקע, עשן בדרדרה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תמונות קק"ל
בחזרה לאדמות דרדרה. אמנון לוין, המגדל, הגרעין הבולגרי "אייל", הגוברים, אשמורה, חטיבת כרמלי,
קרא עוד
קרדיטים: אמנון לוין, על הצפון, 29.1.2004
החוליה באיילת השחר העפלה יבשתית, ראיון עם יוסף כהן כושי
קרא עוד
קרדיטים: אראלה שי סיפור מקומי איילת השחר, 9.5.2000
החוליה באיילת השחר העפלה יבשתית ראיון עם יוסף כהן כושי. דרדרה, פלמ"ח, דמשק, בירות, בבושקה, ראש פינה
קרא עוד
קרדיטים: אראלה שי, סיפור מקומי איילת השחר, 9.5.2000
תגובות
קטגוריות האירוע
אירוע זה לא שייך לאף קטגוריה
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות ומידע נוסף
הוספת תגובה חדשה
שדר אריה מהמייסדי...
לפני 3 שנים
מגבעת ברנר הגיעה הקבוצה הרומנית שהתאחדה עם הפולנים בגבעת חייםועם ההונגרים בנען...
מגבעת ברנר הגיעה הקבוצה הרומנית שהתאחדה עם הפולנים בגבעת חייםועם ההונגרים בנען
תולדות דרדרה
בנובמבר 1934 רכשה חברת הכשרת הישוב את 'זיכיון החולה' שכלל את האגם והביצות נחום הורביץ, מנהל הזיכיון, תבע לרכוש גם את השטח בין האגם לגבול עם סוריה כדי להבטיח שליטה על החולה. בשנים 1937-1939–רכשה הקרן הקיימת את אדמת דרדרה, כ-1,300 דונם לחקלאות ומרעה.
בחורף 1942 הציעה הקרן הקיימת לחברי חולתה שישבו ללא אדמות ממערב לחולה, לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה בנו מגדל בזלת לביטחון ומזח לסירות, סיקלו שטחים לגן ירק ולמספוא, הקימו רפת, החזיקו עדר צאן ומכוורת, כן הקימו, עבור המתיישבים, אוהלים למגורים, צריף למטבח והקיפו את הנקודה בחומת אבן.
בקיץ 1943 החליט הקיבוץ לבנות את בית הקבע שלו במערב האגם אך המשיך להחזיק בדרדרה עד שיימצא גרעין אחר שיתיישב במקום.
דרדרה הייתה נקודה חשובה בעלייה ב' של הפלמ"ח, מאות ילדים ומבוגרים הגיעו לשם בלילות מסוריה, הושטו בסירות לחולתה ומשם לפנים הארץ.
ב-1946 החליטו המוסדות המיישבים כי גרעין אייל של הנוער העובד, אשר כלל את ההכשרה הראשונה של עולים בפלמ"ח, יחד עם עולים מבולגריה שקיבלו הכשרתם בגבת - יישב בדרדרה. ביולי 1947 העבירו חברי חולתה את דרדרה לחברי אייל. בינואר 1948 פוצץ גשר בנות יעקב בידי ההגנה ובעקבות זאת נסגרה תחנת המשטרה בגשר בנות יעקב, והדרכים היבשתיות לדרדרה נותקו.
בהסכם שביתת הנשק עם סוריה נשארה דרדרה כשטח מפורז בתחום מדינת ישראל. בפועל, הצבא הסורי לא כיבד את הגבולות שנקבעו, דבר שהחמיר את מצבה כיישוב ספר. גרעין אייל עזב את המקום ב1949 והקים את קיבוץ אייל .
באוקטובר 1949 הגיעה למקום הכשרת "הגוברים". הם גרו במקום מספר חדשים ואחר כך עברו להקים את קיבוץ הגוברים, לימים גדות, הם המשיכו לשלוח למקום קבוצות לשמירה בתורנות שבועית עד אפריל 1951. חלק מאדמות דרדרה נמסרו לאיכרי מטולה כפיצוי על אובדן אדמותיהם בעמק עיון.
באוקטובר 1952 עלתה למקום היאחזות נח"ל של נחלאים ד', והמקום נקרא בשם אשמורה. הצטמקות האגם בגין הייבוש הייבוש מנעה הגעה למקום בסירות. צהל, על כן, בנה גשר צף על גבי חביות בסתיו 1953. הגשר מעל האגם נקרא גשר החמישה לזכר חמישה חיילי צה"ל שנהרגו במקום ב-1952בעת פינוי מוקשים כהכנה לעליית ההיאחזות.
במרץ 1954 בוטלה היאחזות אשמורה והמקום הפך למוצב צה"לי. ב-2 ביולי 1958 הופגזה אשמורה על ידי הסורים .במלחמת ששת הימים נערך בקום קרב עקוב מדם, מאז המקום הפך לפארק נופש למטיילים.
מקור: ויקיפדיה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%94