1965 - הקרב על המים...הקרב על המים1965 - הקרב על המיםקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (77)
קיבוץ לגדות הירדן. בסרטון מופיעים חברים ...
סיור מצולם בקטע כביש 91 שבין צומת גדות ל...
המלחמה על המים, ישראל-סוריה 1967-1951 ...
אבדות לסורים בהפגזת נגד...
אש סורית מגדות עד שמיר
גדות השכולה והדואבת, בצול נרצח על ידי סו...
המלחמה על הטיית מקורות הירדן...
המאבק על ניצול מקורות הירדן בתהליך שהובי...
המלחמה על המים אסימטריה כנגד הליגה הערבי...
תקריות אש
יומן תקריות אש
חיים מתחת לרכס
איש טבע בירדן המלחמה על המים ...
איש טבע בירדן המלחמה על המים 2...
הירדן מוסב לאחור 1
הירדן מוסב לאחור 2
החצבני העצבני 1
החצבני העצבני 2
החצבני העצבני 3
לבדנו מול העולם 1
לבדנו מול העולם 2
המלחמה על המים 1
מלחמה על המים 2
חזית הסיבוב השלישי 1
חזית הסיבוב השלישי 2
מה קרה בצפון 2
מה קרה בצפון 1
המלחמה על המים
הגבול הצפוני של המדינה ...
המים שידליקו אש
מוטקה ברק אריה זאבי, מוצב הדוריג'ת, ירי ...
מקומו של השיר
הערכות הסורים מול עמק החולה 6.1967...
מטוס חיל האויר מפציץ מעל גדות...
הסיבוב השלישי
קרבות שריון באצבע הגליל, בשנות ה-60, כנג...
תעלת ההטיה הסורית עבודת סיכום 12.7.2018...
מי הצפון, המלחמה על המים תעלת ההטיה הסור...
תעלת ההטיה של מקורות הירדן על ידי הסורים...
המפה היישובית בגולן ערב מלחמת ששת הימים...
המאבק על ניצול מקורות הירדן כתהליך שהובי...
ג'לבינה בתנור
יומן תקריות בגבול סוריה 1966 - 1967...
נזקי היישובים מתקריות האש עם הסורים...
אנחנו כחולמים בהקיץ, החיים במקלטים...
הצלף והמג"ד, תותחן הצנטוריון שלום כהן מס...
החזית בין המלחמות, דירוג עשרת תקריות הגב...
מוצב המורתפע, מצפה גדות...
אדמה מים אש חלקים א' ו-ב'. המלחמה על המי...
אדמה מים אש חלקים א ב ג. תקציר אירועי המ...
מפת הגבול עם סוריה, נקודות התקריות ירי ע...
תקריות גבול עם הסורים, המלחמה על המים, א...
תקריות גבול הצפון המלחמה על המים המפורז ...
אנשי גדות שואלים, יושע אילן...
דו שיח של תותחים גדות חולתה, הספרייה הלא...
דם נשפך שוב על גדות הירדן רצח מישה פקטור...
הסורים באזור המפורז, על גדות הירדן, הגוב...
הסורים טמנו מוקש בקרבת גשר החולה יצחק בו...
העדר של גדות עלה על שדה מוקשים. 12 פרות ...
חבר גדות נפצע ממוקש
חמישה חיילים סורים נשבו על נשקם ...
ילדי גדות הוכנסו למקלטים ...
ילדי גדות לא זעקו רעיה קרוליק ז"ל ...
לוי אשכול ראש הממשלה ביקר בגדות...
ראש ממשלת איסלנד בגדות ...
אנשי גדות שואלים,
דו שיח של תותחים גדות חולתה. ג'לבינה, דו...
דם נשפך שוב על גדות הירדן מישה פקטורי מכ...
הסורים באזור המפורז, על גדות הירדן, בועז...
הסורים טמנו מוקש בקרבת גשר החולה חבר גדו...
העדר של גדות עלה על מוקשים למרחב, 3 מרץ...
חבר גדות נפצע ממוקש למרחב, 16 יוני 1957...
חמישה חיילים סורים נשבו על נשקם למרחב,...
ילדי גדות הוכנסו למקלטים, רעיה קרוליק גו...
ילדי גדות לא זעקו רעיה קרוליק זל מעריב, ...
לוי אשכול ראש הממשלה ביקר בגדות על המשמר...
ראש ממשלת איסלנד בגדות דבר, 6 נובמבר 196...
קיבוץ גדות בשנות החמישים והשישים היה נתון בלחץ בטחוני כבד. הסורים איימו וגם ירו על הקיבוץ הנחות טופוגרפית מהמוצבים הקרובים, וכן מבחינה פוליטית, היו חלוקי דעות בין ישראל וסוריה, על רקע פרשנויות שונות, של מימוש ההסכם שנחתם ביניהם, בנוגע לשטחים המפורזים. קיבוץ גדות היה בשטח המפורז ועל כן כנראה היה מאוים באופן תדיר יותר מיישובים אחרים לאורך הגבול עם סוריה.
ייבוש החולה וביצותיה יצר שטחים חקלאיים רחבי ידיים למרגלות הרמה הסורית. ריבונות ישראל באזור זה יכלה להישמר רק באמצעות נוכחות, אזרחית וצבאית כאחת. רוב דרכי הפטרולים נפרצו עד 1956 השלמת הדרכים, שיפורן ופריצת דרכי קישור חייבו פעילות הנדסית בלתי פוסקת. לדרכים הייתה חשיבות עליונה באבטחת החקלאים שעסקו בהכשרת קרקעות, עיבוד חקלאי או מרעה, ובחילוצם במקרה של התנכלות אלימה מצד הסורים. תקריות האש התרחשו לאורך חלקים גדולים של הגבול וברוב ימות השנה. האזורים הרגישים במיוחד היו קיבוץ דן ודרך הפטרולים מצפון וממזרח למקורות הדן. סימון דרך זו ופריצתה היו מלווים בתקריות אש ובנפגעים רבים. הסורים ניסו לסכל את הכשרת הדרך בכל האמצעים העומדים לרשותם - מיקוש, החדרת כוחות ופתיחה באש ממוצבי הבניאס, תל עזזיאת ועוד. דרך פטרולים זאת אפשרה שמירת ריבונות ישראל על מקורות הדן והכשרת מאות דונמים קרקע לעיבוד חקלאי, שטחים שהיו קרקעות מריבה, שבהם עודדו הסורים חדירת חקלאים שלהם. אזורי שאר ישוב-כפר סולד-שמיר-להבות הבשן. דרך הפטרולים עברה מזרחה ליישובים אלה, למרגלות המוצבים הסוריים. היא אפשרה הכשרת קרקעות, עיבוד חקלאי ומרעה. הסורים התנכלו כאן לסיורים ולפעילות חקלאית וכוחות צה"ל השיבו להם אש. (נאור מ. אצבע הגליל, 1900 - 1967, 1991 עמ' 210)
תוכנית ההטייה של מקורות הירדן
התוכנית הכלל ערבית להטיית מקורות הירדן ב-6 ביולי 1955 חתמה ישראל על הסכם עם ארצות הברית על חלוקת מי הירדן בהסכימה לקבל 38.5% אחוז ממי הנהר תוכנית ג'ונסטון. באותה עת היו עבודות הקמת המוביל הארצי בראשיתן. הן נמשכו כעשר שנים והסתיימו ב 5 ביוני, 1964 כשמי הכינרת החלו לזרום דרומה. שינוי התוכנית ב 1953 וכן ייבוש החולה מנעו מהסורים כל אפשרות להפרעה פיסית ואלימה. אך מדינות ערב, ובראשן סוריה ומצרים, לא ויתרו. הן ראו בהקמת המוביל הישראלי סכנה צבאית לעצמן. כדי לסכל את המפעל הישראלי הקימו מפקדה ערבית מאוחדת ואיימו וחזרו ואיימו על ישראל להפסיק את העבודות. בד בבד החלו מדינות ערב לתכנן את הטיית מקורות הירדן, כדי למנוע את המים מישראל. ב 23 בדצמבר 1959 הוגשה לנאצר, נשיא מצרים, תוכנית הנדסית להטיית הבניאס, וב 22 באוגוסט 1960 החליטה מועצת הליגה הערבית להתחיל בהטיית החצבאני לליטאני, ולהוביל את מי הבניאס לירמוך. כן הוטל על 'ועדה טכנית של נהר הירדן' להכין תוכניות הטיה. ביוני 1961 התכנסה מועצת ההגנה הערבית. המועצה הניחה, שעבודות המוביל הישראלי יסתיימו ב-1963 דבר המעמיד את מדינות ערב בפני מצב שיחייבן לבצע פעולה צבאית מאוחדת. בוועידת הפיסגה הערבית בקהיר, ב 13 בינואר, 1964 החליטו מנהיגי ערב, משיקולי מאזן כוחות צבאי ומדיני כאחד, כי יש לדחות לפי שעה פעולה צבאית מקיפה ולחפש פתרונות אחרים, שיפגעו בישראל ובתוכנית הפעלת המוביל הארצי. בין ההחלטות שהתקבלו: א. הכנת תוכניות הטיה של יובלי הירדן חצבני והבניאס ב . הקמת פיקוד כל ערבי בראשות רמטכ"ל צבא מצרים ג . פתיחה במסע תעמולה בעולם, לשם הצדקת פגיעה בישראל ובהתפתחותה, בין השאר בנימוק שישראל מבצעת פעילויות באזורים ערביים.
בלבנון: הקמת סכר הטיה במעלה נהר החצבני, שממנו תיכרה מנהרה לעבר הליטני והקמת תחנת שאיבה בעין ואזאן ליד אפיק החצבני, בקרבת גבול ישראל. כמות המים שתילקח בדרך זאת מישראל, לפי אומדן הערבים, כ 110-100 מיליון מ"ק, הטיית החצבני התחתון בתעלה לעבר הבניאס. בסוריה: שאיבה מהואזאן והזרמת המים בצינור באורך 4 ק"מ להשקאת שדות חקלאים בלבנון ובסוריה. חפירת תעלה באורך כ-73 ק"מ, לרבות חציבת שתי מנהרות באורך 4.5 ק"מ להטיית מי נהר הבניאס לכיוון נהר הירמוך. כמות המים שתילקח מישראל- כ-110 מיליון מ"ק. בחלקה הצפוני היו כ-30 ק"מ מהתעלה בקרבת הגבול הישראלי, ויתרת התעלה בעומק השטח הסורי. המים בתעלה יוזרמו דרומה עד לסכר מוחייבה שעל הירמוך. לזירוז הביצוע הוחלט על עבודה ב 7 קטעים שונים בו זמנית. בירדן: השלמת מפעל תעלת הע'ור המזרחית, למניעת מימי הירדן מישראל. הטיית הירמוך לא פגעה בתוכניות המים הישראליות, שכן חלוקת מי הירמוך תאמה את 'תוכנית ג'ונסטון , שעליה הסכימה ישראל. בשלב מאוחר יותר נכללו עבודות הכשרת קרקע, הקמת מפעלי חשמל וסכרי מאגר על הירמוך והחצבני, וכן כריית מנהרות. (נאור מ. אצבע הגליל, 1900 - 1967, 1991 עמ' 213 - 215)
המלחמה על המים (1964 - 1966) הייתה למעשה שורה של תקריות אש בין סוריה לישראל. סוריה פתחה באש על סיורים ישראליים בדרך הפטרולים, וישראל פגעה בציוד מכני הנדסי של הסורים בקטעים שונים של תעלת ההטייה. בתקריות אלו הפעילה ישראל טנקים להשמדת מטרות בטווחים קצרים יחסית ומטוסים לפגיעה במטרות בטווחים ארוכים. (גבירצמן ח. משאבי המים בישראל, 2002 עמ' 253)
מציג פריט: - מתוך 77
קיבוץ לגדות הירדן. בסרטון מופיעים חברים רבים, חלקם כבר לא איתנו. אפריים אייזנברג, אהרלה ומרדה קיסר, יושע אילן, איתן קיפרמן, רחל מרגולין, רודי גודשלק. בינ יהם מופעים גם אראלה ושי סט, דובלה גרשטיין, חווקה עובד, נחמה אריאלי גולן, אורי ורבקה גפן, איתן סט וציפקה, עודד בירן, ביבסון דליה ולילך הברמן, אירית זאבי, הדס אריאלי,
קרא עוד
קרדיטים: סרטי הקיבוץ המאוחד, ארכיון הסרטים הישראלי
סיור מצולם בקטע כביש 91 שבין צומת גדות לבית המכס העליון - עם כמה עצירות שוות באיזור שהיה שטח עימות בין ישראל סוריה עד לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.
קרא עוד
קרדיטים: אתר נעמוש naamoush, מפיק, שלמה מן, מרץ 2021
המלחמה על המים, ישראל-סוריה 1967-1951
קרא עוד
קרדיטים: ד"ר צבי גנין, פברואר 1997
אבדות לסורים בהפגזת נגד
קרא עוד
קרדיטים: ח. יוסטוס מעריב נוב' 58
אש סורית מגדות עד שמיר
קרא עוד
קרדיטים: אורי דן מעריב, 4.12.1958
גדות השכולה והדואבת, בצול נרצח על ידי סורי
קרא עוד
קרדיטים: 23.12.1957 ,חרות , page 2
המלחמה על הטיית מקורות הירדן
קרא עוד
קרדיטים: ארנון סופר המלחמה על המים 1993 ואלך 2000
המאבק על ניצול מקורות הירדן בתהליך שהוביל למלחמת שש הימים 1964 - 1967
קרא עוד
המאבק על ניצול מקורות הירדן כתהליך שהוביל למלחמת ששת הימים
קרא עוד
קרדיטים: משה גת, עיונים בתקומת ישראל, כרך 12 2002, עמ' 147-174
ג'לבינה בתנור
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, אתר נעמוש, פורסם ב-10 ביולי 2021
יומן תקריות בגבול סוריה 1966 - 1967
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, אתר "נעמוש" 12.5.2018
נזקי היישובים מתקריות האש עם הסורים
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, אתר "נעמוש" 13.11.2015
אנחנו כחולמים בהקיץ, החיים במקלטים
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, אתר "נעמוש" 12.2.2018
הצלף והמג"ד, תותחן הצנטוריון שלום כהן מספר על ימים בלתי נשכחים שבשיאם פגיעה בטרקטור ממרחק 11 ק"מ, הצל"ש שקיבל מהאלוף טל והדלקת משואה ביום העצמאות, המג"ד בנימין אושרי התעקש להשתתף באחד המבצעים כמט"ק, נפצע קשה בראשו ולא חזר לעצמו, נכדו עדי הלך בעקבות הטנק של סבא על הגבעה במושב כרכום, סיפורם של שניים מגיבורי התקופה
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, 10 בינואר 2021 naamoush
החזית בין המלחמות, דירוג עשרת תקריות הגבול והאירועים הגדולים בין ישראל לסוריה ממלחמת השחרור עד תקופת מלחמת ששת הימים
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, 19 נובמבר 2017 naamoush
מוצב המורתפע, מצפה גדות
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, 25 בדצמבר 2013 naamoush
אדמה מים אש חלקים א' ו-ב'. המלחמה על המים לאורך הירדן הצפוני בשנים 1951 - 1967
קרא עוד
קרדיטים: איתן ישראלי, אתר נעמוש, שלמה מן, ספטמבר 2021
אדמה מים אש חלקים א ב ג. תקציר אירועי המלחמה על המים בין סוריה לישראל בגבול המזרחי מדן ועד לתל קציר, בשנים 1951 - 1967
קרא עוד
קרדיטים: איתן ישראלי, פורסם באתר נעמוש ספטמבר-אוקטובר 2021
מפת הגבול עם סוריה, נקודות התקריות ירי עם הסורים בשנים 1949 - 1967
קרא עוד
קרדיטים: גדעון ביגר ואלי שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - עמק החולה וסביבתו, אריאל שנת ההוצאה: תש"ן - 1990 עמוד:64
תקריות גבול עם הסורים, המלחמה על המים, אזור מפורז מרכזי, שנים 1950 - 1967, שלמה מן, נעמוש.
קרא עוד
קרדיטים: שלמה מן, אתר נעמוש, התקבל מעוזי גל
תקריות גבול הצפון המלחמה על המים המפורז המרכזי 1950-1967, גבי שריג, המכון לחקר הגולן
קרא עוד
קרדיטים: גבי שריג 1968, הביא לפרסום עוזי גל
אנשי גדות שואלים, יושע אילן
קרא עוד
קרדיטים: יונה שמשי, למרחב, 9 אפריל 1958, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
דו שיח של תותחים גדות חולתה, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב. דוריג'את, ג'לבינה, באגר, שולמן הקבלן, פגז 122, חולתה, גונן, גדות
קרא עוד
קרדיטים: אורי דן מעריב, 1 אפריל 1958, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
דם נשפך שוב על גדות הירדן רצח מישה פקטורי מהנדס מים מכפר גלעדי
קרא עוד
קרדיטים: יעקב אביאל, מעריב, 17 יוני 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
הסורים באזור המפורז, על גדות הירדן, הגוברים
קרא עוד
קרדיטים: הבקר, 9 דצמבר 1953, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
הסורים טמנו מוקש בקרבת גשר החולה יצחק בורשטיין חבר גדות נפצע
קרא עוד
קרדיטים: הארץ 16 יוני 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
העדר של גדות עלה על שדה מוקשים. 12 פרות
קרא עוד
קרדיטים: למרחב, 3 מרץ 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
חבר גדות נפצע ממוקש
קרא עוד
קרדיטים: למרחב, 16 יוני 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
חמישה חיילים סורים נשבו על נשקם
קרא עוד
קרדיטים: למרחב, 24 אוקטובר 1955, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
ילדי גדות הוכנסו למקלטים
קרא עוד
קרדיטים: מעריב, 25 יוני 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
ילדי גדות לא זעקו רעיה קרוליק ז"ל
קרא עוד
קרדיטים: מעריב, 28 יוני 1957, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
לוי אשכול ראש הממשלה ביקר בגדות
קרא עוד
קרדיטים: על המשמר, 22 יולי 1966, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
ראש ממשלת איסלנד בגדות
קרא עוד
קרדיטים: דבר, 6 נובמבר 1964, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
אנשי גדות שואלים,
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, יונה שמשי, למרחב, 9 אפריל 1958
דו שיח של תותחים גדות חולתה. ג'לבינה, דוריג'את, שולמן, תותח נגד טנקים, מרגמות 120, תותח רוסי 122
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, אורי דן מעריב, 1 אפריל 1958
דם נשפך שוב על גדות הירדן מישה פקטורי מכפר גלעדי
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, יעקב אביאל מעריב, 17 יוני 1957
הסורים באזור המפורז, על גדות הירדן, בועז אהרון מהנדס
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, ג. חן, הגוברים הבקר, 9 דצמבר 1953
הסורים טמנו מוקש בקרבת גשר החולה חבר גדות נפצע, יצחק בורשטיין
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, הארץ 16 יוני 1957
העדר של גדות עלה על מוקשים למרחב, 3 מרץ 1957
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
חבר גדות נפצע ממוקש למרחב, 16 יוני 1957
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
חמישה חיילים סורים נשבו על נשקם למרחב, 24 אוקטובר 1955
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
ילדי גדות הוכנסו למקלטים, רעיה קרוליק גודשמידט ז"ל, יצחק בורשטיין
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, יעקב אביאל, מעריב, 25 יוני 1957
ילדי גדות לא זעקו רעיה קרוליק זל מעריב, 28 יוני 1957
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
לוי אשכול ראש הממשלה ביקר בגדות על המשמר, 22 יולי 1966
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
ראש ממשלת איסלנד בגדות דבר, 6 נובמבר 1964
קרא עוד
קרדיטים: הספרייה הלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
תגובות
קטגוריות האירוע
ביטחון
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות ומידע נוסף
הוספת תגובה חדשה
יהודה יגר
לפני 19 חודשים
תיקונים בכתב יד של עזי גל רייכרט, אשר הביא את המסמך לפרסום.
קיבוץ גדות בשנות החמישים והשישים היה נתון בלחץ בטחוני כבד. הסורים איימו וגם ירו על הקיבוץ הנחות טופוגרפית מהמוצבים הקרובים, וכן מבחינה פוליטית, היו חלוקי דעות בין ישראל וסוריה, על רקע פרשנויות שונות, של מימוש ההסכם שנחתם ביניהם, בנוגע לשטחים המפורזים. קיבוץ גדות היה בשטח המפורז ועל כן כנראה היה מאוים באופן תדיר יותר מיישובים אחרים לאורך הגבול עם סוריה.
ייבוש החולה וביצותיה יצר שטחים חקלאיים רחבי ידיים למרגלות הרמה הסורית. ריבונות ישראל באזור זה יכלה להישמר רק באמצעות נוכחות, אזרחית וצבאית כאחת. רוב דרכי הפטרולים נפרצו עד 1956 השלמת הדרכים, שיפורן ופריצת דרכי קישור חייבו פעילות הנדסית בלתי פוסקת. לדרכים הייתה חשיבות עליונה באבטחת החקלאים שעסקו בהכשרת קרקעות, עיבוד חקלאי או מרעה, ובחילוצם במקרה של התנכלות אלימה מצד הסורים. תקריות האש התרחשו לאורך חלקים גדולים של הגבול וברוב ימות השנה. האזורים הרגישים במיוחד היו קיבוץ דן ודרך הפטרולים מצפון וממזרח למקורות הדן. סימון דרך זו ופריצתה היו מלווים בתקריות אש ובנפגעים רבים. הסורים ניסו לסכל את הכשרת הדרך בכל האמצעים העומדים לרשותם - מיקוש, החדרת כוחות ופתיחה באש ממוצבי הבניאס, תל עזזיאת ועוד. דרך פטרולים זאת אפשרה שמירת ריבונות ישראל על מקורות הדן והכשרת מאות דונמים קרקע לעיבוד חקלאי, שטחים שהיו קרקעות מריבה, שבהם עודדו הסורים חדירת חקלאים שלהם. אזורי שאר ישוב-כפר סולד-שמיר-להבות הבשן. דרך הפטרולים עברה מזרחה ליישובים אלה, למרגלות המוצבים הסוריים. היא אפשרה הכשרת קרקעות, עיבוד חקלאי ומרעה. הסורים התנכלו כאן לסיורים ולפעילות חקלאית וכוחות צה"ל השיבו להם אש. (נאור מ. אצבע הגליל, 1900 - 1967, 1991 עמ' 210)
תוכנית ההטייה של מקורות הירדן
התוכנית הכלל ערבית להטיית מקורות הירדן ב-6 ביולי 1955 חתמה ישראל על הסכם עם ארצות הברית על חלוקת מי הירדן בהסכימה לקבל 38.5% אחוז ממי הנהר תוכנית ג'ונסטון. באותה עת היו עבודות הקמת המוביל הארצי בראשיתן. הן נמשכו כעשר שנים והסתיימו ב 5 ביוני, 1964 כשמי הכינרת החלו לזרום דרומה. שינוי התוכנית ב 1953 וכן ייבוש החולה מנעו מהסורים כל אפשרות להפרעה פיסית ואלימה. אך מדינות ערב, ובראשן סוריה ומצרים, לא ויתרו. הן ראו בהקמת המוביל הישראלי סכנה צבאית לעצמן. כדי לסכל את המפעל הישראלי הקימו מפקדה ערבית מאוחדת ואיימו וחזרו ואיימו על ישראל להפסיק את העבודות. בד בבד החלו מדינות ערב לתכנן את הטיית מקורות הירדן, כדי למנוע את המים מישראל. ב 23 בדצמבר 1959 הוגשה לנאצר, נשיא מצרים, תוכנית הנדסית להטיית הבניאס, וב 22 באוגוסט 1960 החליטה מועצת הליגה הערבית להתחיל בהטיית החצבאני לליטאני, ולהוביל את מי הבניאס לירמוך. כן הוטל על 'ועדה טכנית של נהר הירדן' להכין תוכניות הטיה. ביוני 1961 התכנסה מועצת ההגנה הערבית. המועצה הניחה, שעבודות המוביל הישראלי יסתיימו ב-1963 דבר המעמיד את מדינות ערב בפני מצב שיחייבן לבצע פעולה צבאית מאוחדת. בוועידת הפיסגה הערבית בקהיר, ב 13 בינואר, 1964 החליטו מנהיגי ערב, משיקולי מאזן כוחות צבאי ומדיני כאחד, כי יש לדחות לפי שעה פעולה צבאית מקיפה ולחפש פתרונות אחרים, שיפגעו בישראל ובתוכנית הפעלת המוביל הארצי. בין ההחלטות שהתקבלו: א. הכנת תוכניות הטיה של יובלי הירדן חצבני והבניאס ב . הקמת פיקוד כל ערבי בראשות רמטכ"ל צבא מצרים ג . פתיחה במסע תעמולה בעולם, לשם הצדקת פגיעה בישראל ובהתפתחותה, בין השאר בנימוק שישראל מבצעת פעילויות באזורים ערביים.
בלבנון: הקמת סכר הטיה במעלה נהר החצבני, שממנו תיכרה מנהרה לעבר הליטני והקמת תחנת שאיבה בעין ואזאן ליד אפיק החצבני, בקרבת גבול ישראל. כמות המים שתילקח בדרך זאת מישראל, לפי אומדן הערבים, כ 110-100 מיליון מ"ק, הטיית החצבני התחתון בתעלה לעבר הבניאס. בסוריה: שאיבה מהואזאן והזרמת המים בצינור באורך 4 ק"מ להשקאת שדות חקלאים בלבנון ובסוריה. חפירת תעלה באורך כ-73 ק"מ, לרבות חציבת שתי מנהרות באורך 4.5 ק"מ להטיית מי נהר הבניאס לכיוון נהר הירמוך. כמות המים שתילקח מישראל- כ-110 מיליון מ"ק. בחלקה הצפוני היו כ-30 ק"מ מהתעלה בקרבת הגבול הישראלי, ויתרת התעלה בעומק השטח הסורי. המים בתעלה יוזרמו דרומה עד לסכר מוחייבה שעל הירמוך. לזירוז הביצוע הוחלט על עבודה ב 7 קטעים שונים בו זמנית. בירדן: השלמת מפעל תעלת הע'ור המזרחית, למניעת מימי הירדן מישראל. הטיית הירמוך לא פגעה בתוכניות המים הישראליות, שכן חלוקת מי הירמוך תאמה את 'תוכנית ג'ונסטון , שעליה הסכימה ישראל. בשלב מאוחר יותר נכללו עבודות הכשרת קרקע, הקמת מפעלי חשמל וסכרי מאגר על הירמוך והחצבני, וכן כריית מנהרות. (נאור מ. אצבע הגליל, 1900 - 1967, 1991 עמ' 213 - 215)
המלחמה על המים (1964 - 1966) הייתה למעשה שורה של תקריות אש בין סוריה לישראל. סוריה פתחה באש על סיורים ישראליים בדרך הפטרולים, וישראל פגעה בציוד מכני הנדסי של הסורים בקטעים שונים של תעלת ההטייה. בתקריות אלו הפעילה ישראל טנקים להשמדת מטרות בטווחים קצרים יחסית ומטוסים לפגיעה במטרות בטווחים ארוכים. (גבירצמן ח. משאבי המים בישראל, 2002 עמ' 253)