18.02.2023

גמר גביע ליגה אזורית גליל עליון

משחק גמר הגביע החל בטקס בו נוכח ראש המועצה גיורא זלץ ורכז פיתוח הכדורסל בגליל, זיו ברתנא, אפילו היה כרוז שהציג את שחקני הקבוצות. הגביע ניצב זוהר על שולחן המזכירות.

קהל אוהדים גדול גדש את היציעים, הצפוני היה שלנו, גדול הרבה יותר, והדרומי של תל חי. אירית שי שישבה מאחורי, בין החבטות הצורמות על מכסה סיר שבידה, הבהילה אותי כל פעם מחדש, בבטישות דחופות בגב העדין שלי, מתרגשת כל פעם בשאלה מטרידה אחרת, מי זה מספר 4, מי הם היריבים? האם אני חושבת נכון? ועוד כהנה וכהנה. דדי היה מעורב כולו במשחק בהערות ובעידוד, אברי רציני ושותק, עקב בעניין אחר ההתרחשות שמתחת. כושר הארגון של שני הכפולה, סט ותם ניכר היה בכמות כלי ההרעשה, התופים, כלי פח ודגלי גדות בידי הילדים. בפסקי הזמן דניאל גודשלק, במדי שיקגו בולס עם המספר 23 של מייקל ג'ורדן, שעט באמוק עם דגל מתנופף לאורך קו המגרש, הלוך ושוב בחיוך זוהר על פניו. ליבי ובארי ניסן הנחושים חבטו בתוף אחד בהתלהבות עצומה ונחישות במבטם, נמו, טוטו, ואסתר, היו גם בחבורת המניפים בששון והחובטים באון. שני הדוקטורים שריאל היבנר ושי ניסן, הפליאו מכותיהם ללא רחם בתופים הגדולים שצרחו מכאב. סיכום של שני תם: מתופפים - אסתר, נמו היבנר, נגה, זוהר, ליבי יותם ובארי ניסן. שי ניסן, גונדי, טניה ושריאל. הדגלנים - דניאל גודשלק, דניאל דגן, עמית אברוצקי. קרנבל קהילתי שלא נראה עד כה.

נצפו ביציע גם דרור, משפחת מישל, משפחת ברגר, אלון ואיילה דניאלי, מיקה פלג שדאגה לדולב כשנפצע, נטלי ויניב אברוצקי, רואי גור וילדיו, יהודית ואסף שלומי וילדיהם, סיוון לב ובנה, סיגל נחמיאס והילדים, טניה, גונדי והילדים.

הסעתי את דולב הכואב בסיום המשחק וניסינו בין אנחה לגניחה, לנתח מה התרחש על המגרש ולהלן ניתוחנו.

• א. לא הצלחנו לממש את הפוטנציאל שלנו ואפשרנו סלים קלים מידי ליריבה.
• ב. תל חי קבוצה הרבה יותר טובה מאיתנו, גם ביכולת האישית וגם ביכולת הקבוצתית.

האגרסיביות שלהם בהגנה הוציאה אותנו משיווי משקל ולא הצלחנו להתמודד איתה. לכולם יש אינטליגציית משחק טובה והם מיישמים מצוין את האמרה של פיני גרשון "אם תעשה 20 עברות ישרקו לך 20 פעם עם תעשה 40 עברות, גם ישרקו לך 20 פעם", לדעתי הם מבצעים הרבה יותר עברות ונשרקות להם שליש מהן. כמה פעמים הוטח שחר בברוטליות לרצפה, דולב שפרקו לו את הכתף ונדרש למיון, זה לא קרה ממשב המזגן, ללא תגובת השופטים!

• ג. זו קבוצה שמשחקת יחד וניכר עליהם שהם מכירים באופן כמעט עיוור אחד את השני. דולב ואני סיכמנו, שיש להם לפחות חמישה שחקנים שיכולים לשמש רכזים ראשונים, בכל קבוצה בליגה האזורית. לעניות דעתי אף קבוצה בליגה הזאת, לא יכולה לאיים עליהם, הם ברמה אחרת מעל כל הקבוצות. יש להם הרכב קבוע וצעיר כל משחק לעומת קבוצות היישובים שתלויות בחופשות החיילים, חופשות משפחות וילדים.
• ד. הייתי מצפה מהגוץ הקירח המנוול, שפצע את דולב שיבוא להתנצל, אפילו אם זה קרה באקראי וללא כוונה, הגינות ספורטיבית אלמנטרית.
• ה. היו כמה הבלחות שלא השפיעו על המשחק כמו חדירה יפה של לילוש, כמה סלים יפים של ארז לבנה ושל עידו דיאמנט, שלשה בודדת שלנו!! של שי מישל. איתן שי לא בא לידי ביטוי מספיק, והיה לנו יתרון גובה. שחר היה כרגיל העוגן והקלעי הבולט, למרות החבטות הרבות שספג. דולב נפצע בשלב מוקדם ולא חזר לשחק. יתר השחקנים כרגיל נתנו את כל כולם, אבל זה לא הספיק.
• ו. במשחק הבא נגדם נדע למה לצפות נערך בהתאם, בתקווה למשחק פחות חד-צדדי.

השתתפו במשחק: נעם חלפון, אלון ארזי, שחר נחמיאס, עידו דיאמנט, פסח עמית ברעם, ארז לבנה, לילוש סט, טים סט, איתן שי, דולב פלג, תמיר זאבי, אוהד אסולין.

יהודה יגר