מנשרים קלו

לפני המשחק דיברתי עם דולב והוא סיכם את התחושה שהם הולכים לשמור על הכבוד, כלומר הפסד בטוח אבל לא מוותרים ונלחמים על הפסד מכובד. פסח בערב שבת בקפה ויקטור, סח לי שדווקא למשחק הזה שחקנים רבים חסרים, שי מישל, איתן שי ותמיר זאבי, שלא לדבר על לילוש סט שנעלם לנו בנבכי הכרך הגדול וכמובן רון הכהן, שאולי נמצא אי שם באנדים, מנווט למאצ'ו פיצ'ו עם המוצ'ילרוס.

הצוות שהתגבש למשימה הורכב מהוותיקים שלא מסוגלים להוריד רגל מהגז, כמו אלון ארזי, ושחר נחמיאס שעברו את מחצית שנות ה-40 שלהם, פסח ברעם וארז לבנה הגובלים ב-30 פלוס מינוס, טים סט, דולב פלג ועמית טלסמית לוחמים הנושקים לשנות ה-20 שלהם מלמעלה ולמטה. אחרון חביב ומפתיע, ההוא שחזר מפרישה, ההוא שהוריד את הנעליים שתלה, ההוא שהתגייס לתת כתף בדיוק בזמן, נעם חלפון מיודענו והוא כידוע נושק ל-50 מלמעלה!! עשור תומר שחקן העבר, על מלאכת ניהול המשחק מהקווים, הכין תכנית משחק מרתקת.

הגעתי בתחילת הרבע הראשון כאשר התוצאה 18:14 לשדה אליעזר. שמחתי לתוצאה הצמודה ואיחלתי משחק צמוד להמשך. השעה המוקדמת כנראה השפיעה לרעה על אוהדינו והיציע הריק ברובו הכיל חמישה אוהדים שלנו, סיגל נחמיאס וחברתו של נעם, גיא בורשטיין ושני תאומיו. כמה ילדים שלנו, עסקו בשלהם וצעדו הלוך ושוב, מודדים את אורך הקווים, הרחוקים מספסלי הקבוצות. מייד שמתי לב שהם משחקים בוקס אנד וון על דולב, לא הבנתי את ההחלטה, הסקתי שהיא נובעת מהשלכות של הרבע הראשון.

היה משחק אגרסיבי משתי הקבוצות, שדה אליעזר קבוצה עמוקה עם סגל צעיר ונמרץ, נראה שרובם אם לא לכולם, יש הכשרה טובה ביסודות הכדורסל. כולם רצים במהירות, חלקם בעלי שליטה יפה וחודרים, בהגנה מרביצים, ארז שלנו הראה מורת רוח ועומר (מספר 3 שלהם) שהתעמר בו בקשיחות יתר, נצמד אליו פנים אל פנים, קרוב קרוב, ליטף אותו מאחורי הראש, ווידא שהוא לא כועס עליו חס וחלילה. ארז ריכז את המשחק בחלקים גדולים ממנו ועשה זאת בשיפור ניכר מהעבר, העז יותר בחדירות.

המשחק הקשוח נמשך לכל אורכו כשההובלה עוברת מצד לצד, כושרם הגופני של הצעירים שבחבורה שלנו, גרר אותנו למשחק מהיר, על הריבאונד היו אחראים בדרך הגבוהים, אלון, נעם, שחר וטים, הוציאו כדורים מהירים לצעירים, שדהרו קדימה ואלצו את המבוגרים בשארית כוחותיהם כולל המאמן עשור, זועקים לרסן להרגיע, להאט. מאידך, המעבר המהיר לצד היריב, אלצה את יריבינו לרוץ ולהתאמץ, בסוף המשחק זה בא לידי ביטוי, בהחטאות ואיבודי כדור רבים, שלא היו במינון הזה במשחק הראשון נגדם.

גיא עודד בקול מהיציע והדריך את השחקנים על מה להקפיד לקראת סוף המשחק, בו דקות ארוכות ההובלה עברה מקבוצה לקבוצה, עד ששחר עשה לזה סוף במספר התקפות יחיד כשהוא פורץ את ההגנה בהטעיות גוף נאות זורק, מחטיא, קולט ריבאונד של עצמו, זורק בשארית כוחותיו, מחטיא ושוב משתלט על הריבאונד, עד שהשופט שם סוף להתעללות היריבים נטולי העקבות, שלא עשו חשבון לוותיק מצטיין, ושרק לעבירה. בדקה וחצי האחרונות, חזרה אותה הטקטיקה על עצמה עד לניצחון. היו כמה שלשות "וויש" של דולב, היה גם יורו סטפ והחטאה, וגם סל יפהפה מחצי מרחק, חדירה נאה של טים סט, לייאפ יפה עם עבירה, גם אותה קלע בלי למצמץ. עמית טלסמית בשיפור מתמיד עם ביטחון מאמיר, ראינו ממנו יותר ויותר חדירות והגנה קשוחה כתמיד.

במהלך המשחק שיניתי עמדות צילום ולקראת סופו מצאתי את עצמי יושב מתחת לארבעה אוהדי הקבוצה היריבה. שמעתי מבוגרת אחת מתלוננת על השופט ששרק לעבירה שהעמידה את דולב על קו העונשין, אני בבדיחות הדעת אמרתי לה שהשופט שרק בגלל שדולב הוא הנכד שלי, לא הבינה את ההלצה וענתה לי בזעם, לך יש את הנכד ולנו יש את ביבי. בסיום המשחק, רטנה בזעם, איך הפסדנו הרי שיחקנו הרבה יותר טוב, לא הגבתי וגם לא הסתרתי את שמחתי.

אלון סיכם את המשחק בסיום, היה זה המשחק הטוב ביותר השנה כולם נתנו את הכל על הפרקט ושיחקו באחריות רבה, עשור חילק את הזמן בין כולם בתבונה, כאשר הוא מנצל את כושרם הגופני של הצעירים ליותר דקות. דולב בסיום אמר לי שהוא מעניק את הניצחון למפקצ שלו שהריץ אותם במשך השבוע שבעה קילומטרים כל יום. לגיא ארזי אמרתי שהיא הפסידה משחק לפנתיאון, ענתה ללא היסוס, אולי אני צריכה להישאר בבית כדי שינצחו...

תוצאת הסיום: 52:49 לנו.

קלעו: שחר נחמיאס 21, דולב פלג 16, נעם חלפון 5, ארז לבנה 4, טים סט 3, עמית כפית טלסמית 2, פסח 1. ואלון ארזי

ניצחון מלהיב

בדשא ליד הטראקטוס ארז בישר לי שיש איוש מלא לקראת המשחק 12 שחקנים טבין ותקילין, נתון מעורר תקוות.

הגעתי נרגש לאולם בכפר גלעדי, זה אותו אולם, רק משופץ, בו בילינו חובבי הכדורסל של גדות בראשותו של המאסטרו ברלס ז"ל עוזי גל יב"ל והמון ילדים, ביניהם היום שחקני הקבוצה. אותו אולם עם גג הפח והטריבונות מעץ, בו היינו רוקעים ברגליים ומרעישים את העמק ברעמים, השופר של הרב המשיח תקע והקבוצה היריבה פשוט הפסיקה לשחק מפחד. נוסטלגיה.

המשחק התחיל עם שחר, שי, רועי דיאמנט, איתן ודולב. שילוב טוב של ותיקים עם צעירים. בהמשך השתנו ההרכבים וכולם נתנו יד וכתף לניצחון. ככלל שיחקנו היטב 35 דקות עם הובלה מראשית המשחק בהפרשים משתנים בין 10 ל 16 נקודות, בשלבים אלו ההגנה הייתה הדוקה ודקות רבות הקבוצה היריבה נותרה ללא סל. הצבע היה נעול הרמטית, שחקנים נעו בהתלהבות ואגרסיביות, חטפו כדורים, בלמו ואלצו את היריבים להתקפה מחוץ לקשת ולהחטאות מלהיבות. כשאתה שולט בהגנה ובריבאונד, מטבעם של דברים בכדורסל, שגם בהתקפה אתה משחק עם יותר ביטחון, מריץ מתפרצות, התקפות מעבר מהירות וקולע באחוזים טובים. בדקות אלו הצטיינו שחר ושי בניהול משחק טוב, והרצת הצעירים, דולב, איתן וכפית. לקראת הסוף, בחמש דקות האחרונות כנראה נגמר לנו האוויר, עבודת הצוות השתבשה, ההגנה התרופפה, התחלנו לספוג סלים קלים, הקבוצה היריבה היתה נלהבת ואצלנו רעדו הידיים, בעיקר מקו העונשין בהחטאות מרגיזות. נראה שהתאמצנו להפסיד, הקהל ביציעים שלנו היה במתח עצום ומעין מישל ברגר מאחורי לחשה, וויי אני לא יכולה, מה יהיה בגמר?? ניצחנו!!

שחר הוביל כרגיל את חבורת הלוחמים במשחק אחראי, נראה מעופף לריבאונדים בהגנה, שמר בהצלחה בחירוף נפש על יובל עצום הגוף, עליו התחלפו כמעט כל שחקנינו. חילק כמה אסיסיטים יפים, ביניהם אחד ממזרי עוקף מגן לדולב. שי כרגיל נתן את כולו והתעייף בסיום, פסח המהיר, במהלך מרדף אחריו אל הסל נדחף בכוונה מאחור ונפל, לכולם, גם לשחקני ברעם, היה ברור שזו עבירה בלתי ספורטיבית והשופטים פחדו, אין לי הגדרה אחרת, לא יפה!   דולב ניצל את זריזותו לסלים קלים, שתי שלשות, חטיפה יפה וסל, משחק טוב. כפית משתפר ממשחק למשחק, הגנה אישית מעולה כמו שכתוב בספרים, ועכשיו גם מעז לזרוק ולקלוע ברבו! איתן, משאבת ריבאונדים כבר אמרנו, לא השתנה, יש לו גם נתונים וגם כישרון לדעת איפה למצוא את הכדור החוזר – אינטליגנציה. לילוש מצא את עצמו כרגיל על הרצפה מספר פעמים בזינוקים של שוער, שחקן נשמה מאין כמוהו, אמנם לא קלע הפעם אבל השפיע על רוח הקבוצה בהקרבה. נעם הקשיש שבחבורה עלה למשחק בסערה קטף כמה כדורים חוזרים ותרם למשחק הקבוצתי. טים ואוהד כדרכם שחקנים קבוצתיים שאינם נרתעים ממגע גופני קשוח. רועי דיאמנט תרם מניסיונו ככל שהמשחק התקדם אחרי פתיחה מהוססת. ארז לבנה תרם בריכוז המשחק, עדיין לומד את חוקי טורניר הגליל, שלא על כל עבירה שורקים.

ניצחנו ואנחנו בגמר. טיפ קטן למי ששכח. בדקות הסיום, במשחק צמוד, כל שחקן חייב להיות מודע לזמן, לתוצאה ומספר העבירות הקבוצתיות. להימנע מעבירות בלתי מחויבות שמענישות בשתי קליעות מהקו.

צפיתי וכתבתי בהנאה גדולה.

קלעו: דולב פלג – 20, שחר נחמיאס – 10, עמית טלסמית – 8, שי מישל ואיתן שי – 5 כל אחד, רועי דיאמנט – 4, נעם כלפון 2, שחקו ותרמו למאמץ הקבוצתי, פסח ברעם, ארז לבנה, לי סט, טים סט ואוהד אסולין. ניהל את המשחק בתבונה עשור תומר, שפטו רון סבג ושגיא שלו.